לטובת הנוסעים לחו"ל

לאחרונה אני מקבלת פניות רבות מאנשים שנוסעים לחו"ל ומחפשים קצת קולטורה. לטובתם, ולטובת כל אלה שלא העזו לשאול ריכזתי כאן כמה מהתערוכות הבולטות. כמובן, כל אחד יבחר לו מה שמדבר יותר לליבו.

אמנם לונדון היא המגרש הביתי שלי אבל הוספתי כאן גם את ניו יורק ופאריס, ערים שהאמנות זורמת להן בעורקים.

לנוחיותכם הוספתי לינקים לכל המקומות.

פאריס

עיר האורות מציעה כרגיל הרבה עניין לחובבי האמנות. אם לא בא לכם המסלול הרגיל של הלובר, ד'אורסיי וכו', הנה מידע על כמה מהתערוכות המעניינות שיש כרגע בעיר.

בPalais de Tokyo תמיד יש אמנות חדשנית ומפתיעה. אחת התערוכות המסקרנות היא Childhood שמקבצת אמנים שונים על הנושא הזה שיש בו הרבה נוסטלגיה וגם שנוי במחלוקת לפעמים.

בPetit Palais מוצגת כעת התערוכה על האימפרסיוניסטים בלונדון - פרק לא כל כך ידוע בהיסטוריה של האמנות, כאשר המלחמה הפרנקו-פרוסית הבריחה רבים מאמני פאריס ללונדון, שם הם השתלבו ויצרו. כתבתי על כך בהרחבה כאשר התערוכה הוצגה בלונדון, תוכלו לקרוא על כך כאן.

במרכז פומפידו מוצגת תערוכה בשם UAM הסוקרת את הפעילות של איחוד האמנים המודרניים בצרפת. לא בטוח שהשם הזה אומר לכם משהו אבל תמצאו שם אמנים מוכרים ומשפיעים כמו Le Corbusier, Man Ray, Fernand Leger ועוד. תמצאו כאן יצירות מגוונות מתחומים שונים - ציור, פיסול, עיצוב וארכיטקטורה.

הAtelier des Lumieres מציע חוויה אימרסיבית ומזמין אתכם לטבוע בציורים של גוסטב קלימט והסצזיון הוינאי. אני לא תמיד חובבת תערוכות מסוג זה אבל נראה שהם עושים את זה טוב כאן וזו דרך נהדרת להכיר את האמנות לילדים (חינם מתחת לגיל 5).

חובבי האופנה יהנו בתערוכה על מעצב האופנה Margiela, בדגש על השנים שעשה בשירות המותג היוקרתי Hermes, במוזיאון לאמנויות דקורטיביות.

הסטודיו של אלברטו ג'אקומטי מוצג בבניין המקסים של Fondation Giacometti, תצוגה של תבונה ורגישות.

למי שיטפס על גבעת המונמרטר מובטחת הפתעה בדמות תערוכה על האמן ההולנדי הוורסטילי והנפלא Kees Van Dongen.

ניו יורק

בתפוח הגדול אף פעם לא משעמם. הקיץ הזה תוכלו ליהנות מכמה תערוכות מוזיאליות מעמיקות המוקדשות לאמנים מודרניים משפיעים.

אם לא הצלחתם לתפוס את ג'יאקומטי בפאריס באוירה אינטימית אולי תתפסו את הרטרוספקטיבה הנרחבת שערכו לו בגוגנהיים. בין המסדרונות המעגליים תהלכו לצד הפסלים המוארכים שלו ותוכלו להתוודע לעומק לעבודתו של אחד הפסלים המשפיעים בתקופה המודרנית.

להשלמת התמונה של הפיסול המודרני שווה לסור גם לMoMA להכיר לעומק גם את ברנקוזי, שנתן פירוש אחר להפשטה המודרנית בפיסול, בקווים חלקים מעוגלים ונקיים.

תערוכה מרתקת על העירום של קלימט, שילה ופיקאסו במוזיאון המטרופוליטן מתרכזת ברישומים, תחריטים וצבעי מים של שלושת האמנים הגדולים האלה, שהיו קודם כלל מאסטרים ברישום והקריירה שלהם הוקדשה ברובה לחקר הגוף הנשי.

מוזיאון העיר ניו יורק מציג תערוכת צילומים מסקרנת של הבמאי סטנלי קובריק שהחל את קריירת הצילום שלו בגיל 17 והיה לאחד הבמאים המשפיעים בקולנוע האמריקאי.

עוד בצילום, בגלריית אנתוני קרן עושים כבוד לאמן היפני Araki שהיה מהחלוצים של זרם הצילום היפני ששילב תכנים קשים עם אסתטיקה יפנית.

את האמן הברזילאי JR הכרתי בלונדון ועכשיו גלריה פרוטין בניו יורק נותנים לו תערוכת סולו שמציגה את המיצבים הציבוריים שלו, רבים מהם בעלי פוליטית חזקה.

את הפסלים של Diana El Hadid, אמנית אמריקאית ממוצא סורי תוכלו לראות פזורים במדיסון סקוור גרדן. כיף לראות אמנות טובה במרחב הציבורי.

לונדון

בלונדון אני ממליצה על כמה תערוכות שעוד לא הספקתי לכתוב עליהן, אבל הן בתוכנית, ועוד כמה שתוכלו לקרוא עליהן באריכות.

בגלריית הייוורד מקדישים תערוכה גדולה ומוצדקת לאמנית הדרום קוריאנית Lee Bul. לבול שפה ייחודית ומרתקת, היא משתמשת בפסלים, מיצבים וחומרים מסוגים שונים, ופותחת לנו צוהר לעולם ש(רובינו) לא היכרנו. שווה!

מוזר לשמוע אותי ממליצה על תערוכה כזו אבל הנה - מייקל ג'קסון בנשיונל פורטרט גאלרי. נשמע מוזר? לא מתאים? גם לי. אבל זו התגלתה כתערוכה מעניינת על המקום של הכוכב בעולם שלנו, הערכים שהוא מסמל וכיצד השפיע על התרבות.

על הרויאל אקדמי החדש וטסיטה דין שמציגה בו את תערוכת הנוף שלה כבר כתבתי אז לא אכביר במילים. אם אתם שם תקפצו לראות את הSummer Exhibition, תערוכה שכולה פאן ומסורת: מיטב האמנים שולחים לאקדמיה את העבודות שלהם, מתוכן נבחרות קומץ (כ800) והן מוצגות בערבוביה שמחה שאצר האמן גרייסון פרי. אם מתחשק לכם תוכלו אפילו לרכוש אחת.

בטייט בריטן תוכלו להנות מAll Too Human, תערוכה שסוקרת את הציור הפיגורטיבי הבריטי במאה השנים האחרונות. את רשמיי תוכלו לקרוא כאן.

בטייט מודרן תקבלו יומן אירועים של פיקאסו מ1932, כולל הרומן האסור עם מארי תרז וולטר, הרטרוספקטיבה הגדולה שאצר לעצמו באותה שנה ועל הדרך כמה מאסטרפיסס. לניתוח יותר מעמיק קראו כאן.

באגם סרפנטיין בהייד פארק תוכלו לראות את המסטבה הגדולה של כריסטו. רישומים שלו תראו בגלריית סרפנטיין לצד עבודות של לי אופן הסיני.

פורטרטים עצמיים של הצלמת סינדי שרמן המציגה עצמה בדמות כוכבות הוליוודיות מזדקנות משנות הארבעים בגלריה ספרות'-מאגרס.

לקינוח פנקו את עצמכם בתערוכה של בנקסי מהשנים הראשונות, תערוכה כיפית בגלריה Lazinc.

אז לאן אתם נוסעים? מה ראיתם? ספרו לי מה אהבתם במיוחד, מה עצבן אתכם?

אני כבר מתה לשמוע מכם...

שלומית