הפעם פוסט חגיגי בו הזמנתי כמה מהבלוגרים ומדריכי הסיורים הנחשקים בעולם לכתוב לנו על אמנות רחוב בפינה שלהם בעולם. תאמינו לי, זה יעשה לכם חשק לעלות על מטוס ולעשות סיור אורבני. אם כרגע זה לא מתאפשר, אפשר להנות גם מאמנות הרחוב המקומית שלנו.
לונדון, ברלין, מילאנו, גלאזגו, אמסטרדם - HERE WE COME
שכונת שורדיץ' בלונדון - עומר לוגסי
שכונת שורדיץ׳ במזרח לונדון נחשבת כיום לאחד מהמוקדים המרכזיים והחשובים בעולם של גרפיטי ואמנות רחוב. השכונה, שהיתה עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 אחת מהשכונות היהודיות של לונדון (לפני שהיהודים נהרו ממנה לצפון-מערב לונדון), הפכה ברבות השנים למוקד של בנגלדשים, היפסטרים וחברות סטארט-אפ, לצד גלריות ואמנים, והרבה. עומר לוגסי, מדריך סיורי האוכל ואמנות הרחוב ״רעבים בלונדון״ והאיש מאחורי הבלוג ׳לונדוניסט׳, מספר: ״בדומה לשכונות כמו וויליאמסבורג בניו-יורק, ניוקלן בברלין או אפילו פלורנטין בתל אביב, שורדיץ׳ הפכה בזכות הג׳נטרפיקציה למוקד של היפסטרים ואמנות רחוב. אמנם העיר בריסטול שבמערב אנגליה (שממנה מגיע בין השאר בנקסי, כיום אמן הרחוב המפורסם בעולם) היא אבן היסוד של הגרפיטי בבריטניה, אבל כיום שורדיץ׳ היא ׳קו החזית׳ שבו הכל קורה, מתחלף במהירות, ומקרין החוצה לעולם את אמנות הרחוב הלונדונית העכשווית והתוססת.
אמנים כמו זאבו (Zabou), ג׳ימי סי (Jimmy C), ווסקרסקי (Woskerski), אוטו שאדי (Otto Schade) ואחרים, מוסיפים הרבה צבע ועניין לשכונה המזרח-לונדונית, כשלכל אחד מהם ייחודיות וסגנון משלו, ולעתים יצירותיהם מתכתבים עם הסביבה ועם המארג העירוני. ״קחו למשל את האמן הבלגי פיטר רואה, שמצייר בעיקר בעלי חיים שנפוצים בלונדון ובסביבתה, למשל עכברוש או עגור, או את סטיק, שצייר באחד מהרחובות בשכונה (באזור שנקרא ׳בנגלדש הקטנה׳) את אחד מהציורים שהפכו להכי אהובים בבריטניה, של שתי דמויות של ׳אנשי מקל׳, האחת מוסלמית עם חיג׳אב והשניה ללא כיסוי, מחזיקים ידיים. זה מתכתב עם מה שקורה באזור, מעין מחווה לסובלנות של פרוורי לונדון, שכיום מלאים במהגרים, בתרבות ובאוכל טוב ממקומות כמו ג׳מייקה, בנגלדש, ניגריה, ברזיל ועוד".
לוגסי מוסיף: "חשוב לציין ששכונת שורדיץ׳ היא רק שכונה אחת מיני רבות שאפשר למצוא בהן כיום אמנות רחוב מרתקת ברחבי לונדון. שכונות נוספות הן למשל דלסטון, האקני וויק, בריקסטון, קמדן ועוד. הצבעוניות של לונדון באה לידי ביטוי כיום באמנות הרחוב הבועטת, לצד האוכל הבינלאומי המגוון, השווקים התוססים והשכונות המתחדשות, בעיקר במזרח ובדרום העיר, שהיו פעם מוזנחות והיום הדברים הכי מעניינים קורים דווקא בהן".
אמסטרדם - לילך טארטן
לילך טארטן, מדריכת תיירים באמסטרדם ומנהלת הדף אמסטרדם על קצה המזלג, מדווחת מהשטח:
רובע החלונות האדומים באמסטרדם, מעולם לא היה כל כך אפור, כל כך שקט, כל כך ריק,
ולקירות בסמטה הכי צרה באמסטרדם כבר אין על מי לצעוק.
ואז הגיע דוֹפִּי.
הוא הזריק לנו מנת יתר צבעונית וכל כך מקורית.
אני קוראת ליצירה הגאונית הזו "השחלות של אמסטרדם".
דופי אומן מוכר בנוף האמסטרדמי, מחבר ריאליזם עם גרפיטי, בצבעים עזים עם שילובים בלתי אפשריים אבל אצלו זה עובד. יש לו הרבה יצירות תלת מימדיות . וגם פה.
בכניסה לסמטה שחלות ורדרדות מזמינות אותנו לחדור לרחם של אמסטרדם. לדגל העיר האדום עם פס שחור ועליו שלושה איקסים לבנים.
הציור עוטף אותנו על הקירות על הריצפה ואנחנו מתקדמים בסמטה הצרה לחלונות שבדרך כלל יעמדו בהם נשים יפות אבל עכשיו הוילון האדום מוגף ואנחנו יוצאים לכנסיה הישנה.
אמן נוסף שמתכתב עם הסביבה ושם לו למטרה להעלות לנו חיוך על הפנים הוא פרנקי . בחור מוכשר ויצירתי. כבר בבית הספר הפך את תיק הלימודים לתיבת דואר וכך היה מגיע לתיכון לצערנו אמא שלו לא שמרה את היצירה.
באמסטרדם הפך שלט כביש חד סיטרי לחץ של קופידון ועל צינור בחזית של רחוב הלבבות hartenstraat הושיב גמד שדג את הלב. לתותח שהיה מתריע על הצפה מתקרבת והיום הוא מזכרת עליד סגרי העץ.
הקפיץ כדורסלן שיקלע ללועו לב אדום. בימים אלו בשיתוף עם עיתון העיר, מוסיף כל שבת יצירה חדשה.
גלאזגו - גלית ויינברג
גלית ויינברג מתגוררת במינכן אבל מטיילת בכל העולם ומשתפת בבלוג שלה - בלוגלית. הפעם היא לוקחת אותנו לסקוטלנד.
העיר גלאזגו היא העיר הגדולה ביותר בסקוטלנד, עיר שעד לפני כמה עשורים הייתה לה תדמית של עיר אפורה ואפרורית. בשנת 1990 הוכרזה גלאזגו על ידי האיחוד האירופי כבירת התרבות האירופית וזו הייתה הזדמנות להראות את ההתפתחות התרבותית שלה ולשפר משמעותית את תדמיתה. הרחובות נוקו על ידי שיטור, הבניינים שהיו שחורים מפיח ממאות שנים של הסקה בפחם קורצפו ונצבעו ומראה העיר השתנה לחלוטין.
עיריית גלאזגו אימצה את תפיסת אמנות הרחוב בשביל לקדם את מרכז העיר, להפחית דימויים חזותיים שליליים שהיו לעיר ולספק עניין שימשוך יותר מבקרים. קירות הבתים במרכז העיר החלו להתכסות בציורים מרהיבים. רובם של ציורי הקיר הוזמנו על ידי העירייה, ומיטב אמני הגרפיטי גויסו לשם כך. מציאות זו הביאה לשיתופי פעולה רבים ועבודות רבות המתנוססות על קירות גלאזגו הן עבודות של מספר אמנים, דבר ייחודי מאד למקום.
אפשר למצוא על קירות גלאזגו את האנשים הייחודיים בתולדות העיר. תוכלו למצוא דמויות היסטוריות לצד דמויות הקשורות בגלאזגו המודרנית. תראו את סנט מונגו (סנט קנטיגרן), פטרונה של העיר שהיה הבישוף הראשון בממלכה העתיקה של סטארטקלייד ועד לצ'ארלס רני מקינטוש, ארכיטקט, מעצב, צייר ואמן שנולד בגלאזגו והשפיע רבות על תכנונה.
אפשר לראות עבודות אמנות המספרות על ההישגים המשמעותיים של העיר כמו למשל ההישגים הגדולים של אוניברסיטת סטארטקלייד (הטלסקופ המשווני, ספינה יבשתית ששימשה כגשר ניווט, עקרונות המצפן), לצד ענפי ספורט שונים ומשמעותיים בגלאזגו.
דרך נהדרת לגלות את הציורים, את האמנים ואת המשמעות מאחורי העבודות היא להצטרף לסיור מודרך או לעשות סיור עצמאי בעקבות ציורי הקיר של גלאזגו. אפשר להוריד אפליקציה עם מפה של מיקום ציורי הקיר והסבר על האמן/ים, הרעיון שמאחורי העבודה ועוד דברים שאפשר לראות בקרבת מקום.
אחד אמני הגרפיטי הבולטים ביותר בגלאזגו, שאחראי על מספר עבודות פוטו ריאליסטיות מרשימות הוא סם בייטס המכונה Smug שצייר את סנט מונגו האייקוני, במשחקים נהדרים של אור וצל, על קיר בניין ברחוב היי (High) הפונה לקתדרלת גלאזגו הקרויה על שמו.
ברצלונה - טל הולצמן סגל
טל הולצמן סגל מסיירת, כותבת, חוקרת, טועמת בברצלונה ומשתפת בעמוד My Secret Barcelona. היא כותבת:
כשהתבקשתי לכתוב על אמנות רחוב מקומית לא היה לי ספק במי אבחר. מבחינתי הם מייצגים את כל מה שאמנות רחוב אמורה להיות: מחתרתית, אנונימית, צבעונית, בעלת בשורה ומסר ומלאת השראה.
הצמד ME LATA הם זוג אמנים מקומיים הפועלים משנת 2014 ברחובות ברצלונה, זוג גם בחיים והורים לשני ילדים הוא עובד גם כטבח והיא עבדה בדיסקוטקים של ברצלונה לפני שהפכה לאמא. הם רואים עצמם כלוחמים עירוניים המנסים לשנות את העולם. לא פחות. ומה ישנה את העולם יותר ממנה הגונה של אהבת חינם?
הרעיון הראשוני היה להביע את אהבתם אחד לשני על ידי משפטי אהבה אותם כתבו בסגנונות שונים ובשלוש שפות שונות (אנגלית, ספרדית וקטלאנית) על גבי פחיות. בהתחלה אלה היו רק פחיות הבירה שהם שתו, אך במהירה השתכללו גם לקופסאות טונה, קולה, קופסאות שימורים ועוד. מהר מאוד מטרתם הפכה מלהביע אהבה אחד כלפי השנייה להפצת אהבת חינם ברחובות העיר. "משימתנו היא להאיר לבבות ואת רחובותיה האפורים של העיר", הם אומרים. הם מאמינים כי אנונימיות היא אחד מעקרונותיה הבסיסיים של אמנות רחוב והם פועלים "כנינג'ות בלתי נראות המנסות לא להיראות ולא להיתפס על ידי המשטרה".
יותר מ-500 עבודות שלהם מתנוססות ברחבי ברצלונה (וקצת גם בבדלונה ומיורקה) וחוץ מוונדליזם מקומי פה ושם הן נשארות שם ללא הפרעה ואף אחד לא מוריד אותם מהקירות. כמעט בכל רחוב שני בעיר תצטרכו רק להרים את הראש כדי לפגוש עבודת פחיות מפיצה אהבה לכיוונכם.
לפני מספר שנים הם יצאו פעם ראשונה מהרחוב והציגו בגלריה מקומית, הפעם הראשונה בעצם שהאמנות שלהם נתלתה בתוך חדר סגור. באותה תערוכה נמכרו עבודות שלהם במחיר של 50 – 2000 יורו לעבודה.
הם הכירו בחג האהבה הקטלאני (Sant Jordi) וזה כנראה לא במקרה. "הלב שלי פועם", "האהבה באוויר", "אהבה היא הפיתרון" או "אתה גורם לחיים שלי להיות צבעוניים", אלה המסרים שנושאות הפחיות שלהן במאות נקודות בעיר. "אמנות היא ארעית אבל האהבה היא נצחית", הם אומרים ומרחיבים את הלב של תושבי ברצלונה.
ברלין - נדב גבלינגר
נדב גבלינגר הוא האיש מאחורי הטיולים של נדב, שמציע היכרות עומק עם ברלין.
ברלין נחשבת לאחת מ"בירות" אמנות הרחוב העולמית. יש לכך סיבות היסטוריות - ברלין הייתה מוקד אמנותי עולמי עוד מתחילת המאה ה-20 וגם במהלך שנות ה-20 היה ניתן למצוא בה רעיונות חדשניים, מחתרתיים ולא קונבמציונליים בתחום האמנות. בעיר שנהרסה במהלך מלחמת העולם השנייה, נותרו הרבה קירות חרבית וחללים פתוחים שבהם יכלו אמנים לפעול. אחרי בניית חומת ברלין (1961) הפכה החומה השנואה ל"קנווס" מצד המחצית של מערב ברלין, העיר שאותה תחמה החומה.
כל הגורמים האלה הפכו את ברלין כבר לפני שנים למוקד לאמנות רחוב ובכלל זאת בהשתתפות אמנים יחסית ידועים לתקופתם, כמו קית' הרינג שהגיע במיוחד לצייר על החומה. גם אמנים ידועי שם אחרים מרחבי העולם עבדו בעיר (כן, יתכן שגם בנקסי, למרות שכנראה שרוב העבודות המיוחסות לו בברלין הן "זיוף" - או מחווה - תלוי איך מסתכלים על זה). אחת העבודות המפורסמות ביותר של אמן בינלאומי היא האסטרונאוט של ויקטור אש - יצירה שמכסה קיר שלם (נוצרה במהלך תחרות אמנות רחוב ולפיכך ניתן היה לעשות עבודה בסדר גודל כזה).
ומה לגבי אמנים מקומיים? יש כמובן, ולא מעטים. אחד הבולטים בהם הוא אל-בוצ'ו, שעובד במדיום של הדבקת פלקטים, ואחד המוטיבים החוזרים אצלו הוא "הילדה לוסי", כמה תמימה, ככה אכזרית. לוסי מבוססת, כמו שלעיתים קרובות רואים באמנות רחוב, על דימויים מן הטלוויזיה, במקרה הזה ילדה שהופיעה בתכניות של הטלוויזיה הצ'כית שנקלטה בגרמניה בשנות ה-80. אמן ידוע אחר הוא Dared שהמוטיב הבולט אצלו הוא "כלב מרקד" בשם PHATTY.
ואיפה לגלות בברלין אמנות רחוב? אחד הדברים הנפלאים בעיר הזו, היא שבאמת אפשר לראות אמנות רחוב בכמעט כל פינה: בשכונות פרבריות ורדומות כמו בלב מרכז העיר, באזורים יותר ופחות מתוירים. אחד מאתרי החובה לחובבי אמנות הרחוב הוא רובע שונברג ובמיוחד האזור סביב בילושטראסה - שם יש תצוגות ענק על כמה בניינים כמו גם את מוזיאון אמנות הרחוב "אורבן ניישן". אזור מעולה אחר הוא ברובע קרויצברג , שם כאמור תוכלו למצוא עבודות של בלו, נאש, ואחרים. אבל גם סתם בשיטוט באזור הכי "אלמוני" של ברלין, הביטו לכל הצדדים (כן, גם לרצפה ולתקרה) - סביר שתמצאו משהו.
קיר הבובות במילאנו - נוקי סיגורה
נוקי סיגורה, אמנית ומדריכת סיורי אמנות, אדריכלות ואופנה במילאנו, מציעה פן שונה של אמנות רחוב - אמנות רחוב מרגשת שנועדה להגביר את המודעות לנושא של אלימות נגד נשים בכלל ורצח נשים בפרט. הקיר מורכב מרשת ברזל שמלאה בבובות שאנשים פרטיים הביאו והציבו בעצמם. בנוסף לבובות מוצגות גם תמונות, פרחים שהתייבשו, פוסטרים, שירים ונתונים סטטיסטים על פשעים נגד נשים.
זהו מיצב אמנותי שמשאיר רושם על כל מי שעובר לידו - קשה לפספס וקשה להתעלם מהקיר. הקיר הוא הצהרה נוקבת שהעיר מילאנו זוכרת את קורבנות האלימות וגם מגנה רצח נשים ואלימות כלפי נשים. לראייה, עיריית מילאנו שומרת על הקיר ואנשים מוזמנים לצרף בובות או יצירות אומנות שונות לאורך כל ימי השנה. לצערנו מדי שנה נוספות עוד קורבנות וכך הקיר גדל בתקווה שגם המודעות.
המיצב היה הרעיון של הזמר והיוצר ג'ו סקווילו ונמצא באותו מיקום מאז שבוע האופנה לגברים של מילאנו בשנת 2014. מדי שנה במהלך שבוע האופנה סקווילו וקבוצת מתנדבים אוספים את הציבור סביב הקיר במטרה להעלות את המודעות וזכרון הקורבנות. במהלך השנה קיר הבובות הוא הצהרה עצובה ושקטה של מחאה והנצחה.
הקיר, שנקרא גם חומת הבובות או wall of dolls against femicide נמצא בשכונת נאבילי Navigli בכתובת Via De Amicis 2 ליד בזיליקת סן לורנצו, אזור עם חיי לילה שמושך אליו צעירים רבים מידי לילה אשר נחשפים לקיר.
אם אתם רוצים לראות גם אמנות רחוב ישראלית ובועטת מוזמנים לסיור שלנו, כל הפרטים כאן.
איזה כיף להתארח אצלך בפוסט צבעוני ומיוחד לחג. מקווה שבקרוב נוכל שוב לטייל בעולם ולראות את כל אמנות הרחוב שצמחה לה בזמן שכולם היו בפנים. שיהיה חג שמח!