יעדי האמנות שלא הכרתם

עולם האמנות חוזר לאט לאט לחיים, אמנם עם הסתגלות ושינויים, אבל בכל זאת, חוזרים.

עולם התיירות לעומת זאת, עדיין לא שם.

ובכל זאת, איזה כיף זה לפנטז על הנסיעה הבאה שלנו נכון?

לצורך כך ביקשתי מארבעה בלוגרים להמליץ על היעדים האמנותיים שהם סודות שמורים ליודעי ח"ן. עכשיו גם אתם יודעים:

מוזיאון הקרנבלה בפריס – צבי חזנוב

בפריז ישנם כמה מהמוזיאונים המפורסמים בעולם דוגמת מוזיאון הלובר, אולם המוזיאון האהוב עלי מכולם הוא דווקא מוזיאון אנונימי יחסית בשם מוזיאון הקרנבלה. לא, אין מדובר במוזיאון המציג תלבושות של רקדניות סמבה או מסכות מהקרנבל בונציה. מדובר במוזיאון לתולדות פריז, אשר מציג את סיפורה מימי לוטציה העליזים ועד המאה ה-20 באמצעות תמונות, פסלים ואף חלקים שלמים ש"הושתלו" לתוך המוזיאון (קצת בדומה לסלון רוטשילד במוזיאון ישראל).

המוזיאון שוכן באוטל קרנבלה ברובע המארה שבפריז ונקרא על שם שגריר של מלך פולין מהמאה ה-16 בשם קורנוברנוי (שום קשר לקורונה) שאת שמו הצרפתים לא יכלו להגות ולכן הפכו אותו לקרנבלה. במהלך המאה ה-17 התגוררה בו מדאם דה סבינייה, אשר מכתביה לבתה מהווים מקור חשוב מאוד בכל הקשור לחקר ההיסטוריה הצרפתית בימי לואי ה-14. לכן זה רק טבעי שב 1867 תחליט עיריית פריז לקנות את הארמון ולהפוך אותו למוזיאון שיספר את סיפורה של פריז.

לא היה טיול אחד בעשור או שניים האחרונים בהם לא ביקרתי במוזיאון המרתק הזה שמספר כל כך הרבה סיפורים מהם מורכבת ההיסטוריה של פריז. אולם לפני כחמש שנים המוזיאון נסגר לשיפוצים ואני נאלצתי לוותר על הביקור בו. המוזיאון היה אמור להיפתח בחודש שעבר אולם הקורונה שינתה קצת את כללי המשחק והוא יפתח כנראה בחודשים הקרובים במקום זאת.

אז נכון, צרפת כרגע איננה פתוחה למטייל הישראלי אבל אין זה אומר שאסור לתכנן כבר את הטיול הבא. לכן אני מבטיח לכם - מתי שפריז תפתח שוב את שעריה אני אהיה שם וכבר ביום הראשון ארוץ למוזיאון הנפלא הזה כדי לראות מה נשתנה וכיצד הוא התחדש.

צבי חזנוב הוא פרנקופיל (אדם המאוהב בצרפת ותרבותה) ומאז 2013 הוא הבעלים של הבלוג פרנקופילים אנונימיים העוסק בתרבות צרפת ותיירות אליה.

המשכן לאמנות במינכן Haus Der Kunst – גלית ויינברג

מינכן נחשבת כאחת הבירות התרבותיות באירופה על פי כל הגדרה. אפשר כמובן לראות את זה גם במספר הגדול של מוזיאונים ותערוכות בינלאומיות גדולות המתארחות בעיר. מוזיאון המשכן לאמנות, ה- Haus Der Kunst, הוא בין המוזיאונים האהובים עליי, עם תערוכות בינלאומיות מובילות, במבנה מרשים בארכיטקטורה שלו ובמיקום מצוין בקצהו הדרומי של הגן האנגלי. מבנה המוזיאון שנחנך בשנת 1937, נבנה בסגנון הניאו-קלאסי והציג אמנות מגוייסת בחסות המפלגה הניאו-נאצית, בניגוד ובהתרסה כנגד האמנות המודרנית.

זהו אחד המבנים החשובים הראשונים, שהיו מזוהים עם האידיאולוגיה של הרייך השלישי. בתום מלחמת העולם השנייה, המבנה שימש חדר האוכל של הקצינים האמריקאיים שהוצבו במינכן. בשנים שלאחר מכן ועד היום, משמש המוזיאון כבית לתערוכות בינלאומיות נודדות.

המוזיאון משמש מרכז עולמי לאמנות עכשווית. במקום מתקיימים זה לצד זה חקר של ההיסטוריה של האמנות העכשווית לצד תערוכות במספר חללים.

במשכן לאמנות במינכן מוצגות תערוכות המחדדות את נקודת המבט השונות של האמנות המודרנית, העכשווית, דרך אמנים מגוונים המציגות תערוכות גדולות מימדים בהיקף העבודות ואף רטרוספקטיבות.

אני מחכה בכל פעם לתערוכה חדשה שתפתח, נהנית מאד לטייל לבד או להתלוות לסיורים מודרכים שיש במוזיאון. נהנית מאד גם מבית הקפה/בר של המוזיאון, חלל בעיצוב מדהים עם פרטי ריהוט וינטג', או סתם לשבת בחוץ עם כוס קפה ולהשקיף על הגן האנגלי.

גלית ויינברג, בעלת בלוג הטיולים בלוגלית, בלוגרית טיולים עם תשוקה גדולה לגילוי מקומות חדשים על הגלובוס. בעלת המותג "מסעות נשים יוניק-בוטיק", מעצבת פנים, אמנית ואמא במשרה מלאה. מתגוררת במינכן בשמונה השנים האחרונות. מוזמנים לעקוב אחרי גלית בפייסבוק ובאינסטגרם.

אומנות רחוב במרסיי, צרפת – ענבל כבירי

אם הייתם אומרים לי שאכתוב על מרסיי, צרפת הייתי צוחקת. בקול רם. העיר שסובלת מדימוי לא מחמיא בלשון המעטה הפתיעה אותי ובגדול. שכונת לה פנייה Le Panier בעיר היא אחד המקומות המדליקים שהייתי בהם בזמן האחרון. יש בה רב תרבותיות תוססת ושילוב של דרום צרפת וצפון אפריקה. השיטוט ברחובותיה (התלולים, יש להזהיר) הוא תענוג של ממש.

בין בתי קפה קטנים, חנויות בוטיק, ברים ומסעדות מלאות אוירה, אי אפשר לפספס את אומנות הרחוב שנמצאת שם ממש בכל סמטה. קצת כמו ביקור במוזיאון פתוח, מהסוג הנעים והלא מכביד, כזה שגם ילדים יחבבו. אומנות הרחוב כאן לא מתמצה רק בציורי ענק – יש שם גם מדבקות, סטנסילים, גרפיטי לסוגיו ואפילו קולקציית תמונות ממוסגרות שתלויות על קיר ציבורי. הציורים צבעוניים מאוד ומשתלבים היטב עם עשרות העציצים הפזורים ברחובות, בכניסות לבתים. בולטת במיוחד הכניסה לחנות האומנות האורבנית Undartground, שכולה ציור של האומן Nhobi. עבודות נוספות שלו פזורות בשכונה, כולן עם דמויות שמחייכות חיוך רחב מלא בשיניים צחורות. שימו לב גם ל-Manyoly, אמן צרפתי שמצייר פורטרטים במשיכות מכחול עבות ועזות צבע. אפשר ללכת לאיבוד באופן עצמאי בסמטאות ואפשר לקחת סיור אומנות רחוב של חברות שונות, כמו למשל של זאת. ענבל כבירי, צלמת, מדריכת צילום וכותבת על אוכל וטיולים, מתגוררת בברצלונה. מוזמנים להציץ באתר שלה ולעקוב באינסטגרם.

הבית של דאלי - טל הולצמן

כששלומית פנתה אליי בבקשה להמלצה אמנותית אחת, המקום הראשון שעלה לי לראש היה ה-MACBA, המוזאון לאמנות מודרנית שאני כל כך אוהבת בברצלונה, עיר מגוריי. אבל אז נזכרתי שעוקביה הם בטח אוהבי אמנות שיגיעו לברצלונה וילכו למוזאון גם ללא המלצתי. אז החלטתי לקחת אתכם לטיול קטן אל מחוץ לברצלונה, לכפר קטן שנקרא פורט-ליגט (Port-lligat), שם גר סלבדור דאלי, האמן המזוהה כל כך עם העיר.

קודם כל חשוב לי להבהיר שלא מדובר במוזאון דאלי, שנמצא בעיר פיגארס, אלא ממש בבית שבו התגוררו דאלי וגאלה, אהובתו/המוזה שלו, משנת 1930 ועד 1982, השנה בה היא מתה. אחרי מותה של גאלה, דאלי עבר לגור בטירה באזור ג'ירונה אותה קנה לאהובתו במתנה אך מעולם לא הורשה לבקר בה על פי הוראתה.

הבית נפתח לקהל כמוזאון בשנת 2009 ונשמר בדיוק כפי שהיה כשהזוג גר בו, כולל חפציהם האישיים הפזורים בכל מקום. זו פנינה אמיתית לכל מבקר והצצה נדירה לחייו של האמן המוחצן.

כדי להיכנס לבית תצטרכו להזמין מקומות מראש באינטרנט לשעה ספציפית (אל תאחרו כי לא יכניסו אתכם), והכניסה תהיה בקבוצה קטנה של עד שמונה אנשים ועם הדרכה לכל אורך הסיור בבית. כך תגלו למשל שבחדר העבודה של דאלי יש חלון עם נוף לים ולעיירת החוף הסמוכה קאדקס, שהיוו לו השראה גדולה ביצירתו, או את המראה בחדר השינה שהותקנה בזווית מדויקת כך שיוכל לראות בכל יום את הזריחה ללא צורך לקום מהמיטה.

על הקירות תוכלו לראות תמונות של אישים מפורסמים שהגיעו לבקר את הזוג, כולל אינגריד ברגמן, קוקו שאנל, וולט דיסני ולאורך כל הסיור בבית תשמעו המון אנקדוטות מעניינות על הזוג וחייו. לאחר הסיור בבית תוכלו לסייר בגינה ולהרגיש לרגע כאורחיהם הפרטיים של דאלי וגאלה.

הכפר נמצא כשעתיים וחצי נסיעה מברצלונה כך שלא מומלץ לנסוע לטיול יום, אלא לפחות ללילה אחד ולישון בקאדקס (Cadaques), אחד המקומות היפים ביותר בקטלוניה בפרט ובספרד בכלל. מוזמנים לדבר איתי לפני לקבלת המלצות על הסביבה.

טל הולצמן יחד עם בן זוגה אביעד ושני ילדיהם לילי ואדם, מתגוררת בברצלונה כבר שנה חמישית. היא מדריכת סיורים פרטיים בשכונות הפחות מוכרות ותיירותיות בעיר, סיור בו תגלו את כל הסודות של המקומיים. מוזמנים לעקוב אחרי טל בפייסבוק ובאינסטגרם.

נהניתם? הצטרפו אליי לסיורי אמנות מעמיקים ומרתקים.