בתוך כל הסערה שאנחנו מצויים בה, שכולה מעשה ידי אדם, נעים לראות שמחזוריות הטבע לא מתערערת, והאביב לא איחר לבוא. הנה כמה דרישות שלום של ציורים מרהיבים מתקופות ומקומות שונים, כי האביב תמיד הביא עימו תקווה.
האביב הוא תקופה של פריחה והתחדשות, וגם אם אנחנו שרויים באי ודאות וכאב, הרי שאפשר לראות שבחוץ הטבע ממשיך בשלו, אדיש למלחמה ועניינים אחרים, ויש בכך משהו מנחם. אצלי בגינה עץ המנגו הותיק עמוס תפרחת (בתקווה שיהיה יבול טוב של פירות השנה), עץ השזיף שעמד קרח כל החורף התחיל ללבלב וגם הסחלבים בתוך הבית פורחים וגורמים לי לחיוך טפשי. מקווה שגם לכם יש איזה צמח או פרח שמעודד את רוחכם.
אחד מציורי האביב המוקדמים ששרדו הוא ציור הקיר 'פלורה' בוילה בפומפיי. למרות השנים ונזקי הזמן, שילוב הצבעים העדין והקומפוזיציה המקורית גורמים לליבי להתרחב.
מי לא מכיר את אלגוריית האביב של בוטיצ'לי. הציור העצום, שנמצא היום בגלריית האופיצי בפירנצה, צוייר סביבות 1480 בהזמנתו של בן משפחת מדיצ'י כמתנה לאישתו. בוטיצ'לי ביקש להשתחרר מהדימויים הדתיים של הכנסייה הקתולית ופנה לכיוונים הומניסטיים יותר ששאב מהמיתולגיה היוונית והרומית. במרכז התמונה אנחנו רואים את ונוס, מצידה האחד שלוש הגרציות רוקדות במעגל בעוד מרקורי מרחיק מהן שבר ענן. בצידה השני פלורה, הרי היא אלת האביב, עטוייה כולה פרחים. כמה יופי.
ג'וזפה ארצ'ימבולדו צייר סדרה של עונות השנה - דיוקנאות אנושיים שעשויים כולם מהצמחייה שמייצגת את העונה בהרמוניה.
פיטר ברויגל הצעיר הלך בדרכי אביו, פיטר ברויגל האב, והיטיב לתאר את חיי הכפר בארצו. כאן אנו רואים את קהילת האיכרים עומלת על שתילת צמחים באביב.
יאן ברויגל הצעיר, נכדו של פיטר ברויגל האב, היה בעל סגנון בארוקי יותר. הוא נהנה מהילת השם והקשר המשפחתי, אולם בחר לפתח לעצמו סגנון עצמאי יותר ומתקדם. כאן בשיתוף עם צייר נוסף צייר אלגוריה לאביב.
במאה ה-19 האביב היה נושא פופולרי שעסקו בו ציירים רבים ובסגנונות שונים:
קספאר דויד פרידריך מצייר את אישתו פותחת חלון ומביטה אל גינתם הפורחת. הבידוד גורם לי להזדהות עם האישה העומדת בחדר האפלולי ומביטה בערגה בטבע המלבלב בחוץ.
טיסו צייר נערות נהנות בפיקניק - אחת משתובבת על עץ בפריחתו, שתיים נחות על הדשא,, כובעיהן פזורים בחוסר סדר סביבן והאוירה היא של חופשה עצלה ונעימה.
מאנה מצייר את השיק הפריזאי במלוא הדרו - אישה עם שמשיה באביב.
קשה לבחור מבין ציורי האביב של קלוד מונה.
מונה, שהיה אמן האור הטבעי, הרבה לנצל את ימי האביב המתארכים כדי לצאת החוצה ולצייר את הטבע המשתנה, אחרי חודשי החורף הארוכים והקרים.
בקצה השני של העולם, הדפסי העץ היפניים בסגנון האוקי-או-אה מתארים את ארץ השמש העולה בימי פריחה והתעוררות. משמאל: ערב אביבי בגשר קינטאיקיו, מימין: אביב מאורח במסאקי.
ון גוך כידוע הושפע מאוד מהדפסי העץ היפניים, וכאן בציור של פריחת השקד על רקע שמיים שטוחים, הדבר ניכר במיוחד.
הצייר הדני קרוייה צייר את אישתו מארי קוראת בגינה כשבחזית שיח הורדים בשיא פריחתו.
המאייר הבריטי וולטר קריין, שהשתייך לתנועת ה-Arts&Crafts, מצייר את סימני האביב בעירוב של פאונה ופלורה האופיינית לתקופה.
בשיא התקופה הפוביסטית מאטיס צייר את עצי הזית בשלל צבעים שמעלים במחשבתנו את אווירת האביב.
ג'ון סינגר סרג'נט נהג לצאת למסעות ארוכים באיטליה ולקח עימו את אחייניתו האהובה רוז-מארי. כאן היא בת 15 על גדות הנחל.
ומשהו קצת יותר קרוב לימינו - דייויד הוקני מצייר דרך כפרית ששני צידיה פורחים באביב.
אם תמונות האביב עודדו אתכם וגרמו לכם לשמץ חיוך, אתם מוזמנים לחלוק את הפוסט בפייסבוק או במייל ואל תשכחו לסמן לב אדום אוהב.
נהניתי מאד שלומית בפרט היום להתבונן ולהזכר בטבע המושלם והעברתי לגימלאים שלי. תודה רבה