אינדקס הבלוג SO-ART

הבלוג פועל כבר מעל ארבע שנים ועד כה התפרסמו כ- 150(!) פוסטים.

חשבתי שיהיה נכון לאפשר לכם לעיין בפוסטים בהתאם לנושאים שונים ולכן יצרתי כאן כמה קטגוריות שנועדו להקל עליכם בשיטוט.

אמנות עכשווית:

אמנות עכשווית היא לא תמיד קלה לעיכול, ופעמים רבות היא מרתיעה, גם חובבי אמנות. הפוסט הראשון שכתבתי בבלוג הוא בדיוק על זה – מי מפחד מאמנות עכשווית? כהמשך לו כתבתי את טאבולה-ראסה שנותן כלים מעשיים להתבוננות וניתוח יצירות אמנות עכשווית.

אם אתם מתעניינים באמנים עכשוויים אז אני ממליצה לכם לקרוא על ג'ף קונס, אנדראס גורסקי, אנתוני גורמלי, יאיוי קוסאמה ומרינה אברמוביץ'. תקראו גם על אלי שמיר ועדי נס, על סמאח שחאדה, חן שיש, נטליה זורבובה, זוכי פרס שיף לאמנות פיגורטיבית המדהימים וגם על תערוכות נושאיות על גבריות וגזענות, נשיות בעידן ההגירה, אמנות פמיניסטית דתית ועל פייק ניוז ואמת מזוייפת. סקירה על החלום האמריקאי מביאה כמה כאלה שכבר עשו את זה ועוד כמה שאולי תיכף יעשו זאת.

אמנות המאה ה-20:

לפעמים הגבולות בין אמנות עכשווית ואמנות מודרנית או אמנות המאה ה-20 קצת מטשטשים, אין מה לעשות, זה בכל זאת לא מדע מדוייק. זה תחום שבהחלט העסיק אותי בשנתיים האחרונות וכתבתי הרבה על אמנים מוכרים ומדהימים כמו אנדי וורהול, פיקאסו והנשים שלו, גוסטב קלימט ואגון שילה, פרידה קאלו, שאגאל והילמה אף קלימט. שמחתי להכיר לכם את פאביו מאורי ופולה רגו ואת גדולי האמנות הפיגורטיבית בבריטניה במאה האחרונה – לוסיאן פרויד, פרנסיס בייקון ועוד הרבה אחרים. אחד הדברים שכיף לגלות הוא חברות מפתיעה בין אמנים גדולים, מבטיחה שתופתעו. אחד הפוסטים האהובים הוא ציטוטים של האמנים הגדולים, נראה שיש בהם הארה ושראה.

מעניין גם להכיר את הסיפורים של האמנות הישראלית בתחילת צעדיה, כמו הסיפור של אהרון אבני.

אימפרסיוניזם ופוסט אימפרסיוניזם:

נדמה כאילו אנחנו כבר יודעים הכל על האימפרסיוניסטים, ובכל זאת תמיד אפשר למצוא נקודת הסתכלות חדשה. כמה נהניתי ללמוד על האימפרסיוניסטים בלונדון (לא, זו לא טעות), על החיבה של מונה דווקא לארכיטקטורה, או האופן בו הושפע רודן מפסלי יוון העתיקה.

המקום הכי טוב בעיניי להכיר את אמנות האימפרסיוניזם והפוסט אימפרסיוניזם הוא גלריית הקורטולד שבלונדון. זה ללא ספק האוסף האהוב עליי.

בתערוכה זמנים מודרנים ששברה את כל השיאים של מוזיאון תל אביב אפשר היה לראות את מהלך ההתפתחות מאימפרסיוניזם, לפוסט אימפרסיוניזם ואמנות מודרנית דרך האוסף של מוזיאון פילדלפיה. האוסף של אלברט בארנס, גם הוא מפילדלפיה, הוא אחד האוספים האמריקאים החשובים, והסיפור שלו מרתק.

אחד הפוסט-אימפרסיוניסטים האהובים והשנויים ביותר במחלוקת הוא פול גוגן, שמעלה אצלי תמיד קונפליקט פנימי.

אי אפשר כמובן בלי ון-גוך והמיתוסים שסובבים את דמותו. ניסיתי קצת לפזר אותם על ידי מחקרים חדשים שהתפרסמו.

אמנות הרנסנס והבארוק:

איש הרנסנס האולטימטיבי הוא כמובן ליאונרדו דה וינצ'י, שממשיך לרתק את האנושות גם 500 שנים אחרי מותו.

אחרי הרנסנס הגיעה תקופת הבארוק, שהחלוץ המובהק שלה בציור היה קרוואג'יו, בעוד ברניני הביא אותה לידי ביטוי בפיסול.

כתבתי גם על סודות הרנטגן של הציירים - מה מתחבא מתחת לקנבסים בני מאות שנים שניתן לגלות רק בצילומים חודרניים? התשובה היא - הרבה מההיסטוריה של הציור ותהליכי הפיתוח שלו. תוכלו גם לקרוא על האמנים שהחביאו את עצמם בציורים שלהם.

סקירה היסטורית:

מידי פעם מעניין אותי לקחת נושא או אפילו תמונה ולצלול לעומק לכל הביטויים שלהם לאורך ההיסטוריה. זה תמיד נותן פרספקטיבה מעניינת בעיניי. עשיתי זאת עם דמותו של משה רבנו, המכבים, קופידון, אמנות ביקורתית בישראל, דיוקנאות עצמיים, ארוחות חג, סטודיו האמן וגם הציור המפורסם של מות מרה. גם לתחום האפל של האמנות הקדשתי פוסט. לילדים הרעים של עולם האמנות הקדשתי שני פוסטים - להיסטוריים ולעכשוויים. בין אלו שעשו הכי הרבה רעש וזכו לאהדה אפשר למנות את הפוסטים על אלימות מינית ועל זיקנה בציור.

אמנות בחו"ל:

כמו שאתם יודעים, אני כותבת איפה שאני נמצאת, ומסתבר שהייתי לא מעט בחו"ל בתקופה הזו.

בונציה כתבתי על קרנבל המסכות, ברומא כתבתי על המוזיאונים שאסור לפספס, בלונדון סימנתי לכם פינות חמד, יצאתי אל מחוץ לניו יורק כדי לבקר במוזיאון הזכוכית בקורנינג, רשמי אמנות מפרובאנס ואפילו הבאתי רשמים מבואנוס איירס. הבאתי לכם גם המלצות ייחודיות מבלוגרי טיולים בכל העולם - יעדי האמנות שלא הכרתם.

בעקבות כינון היחסים עם איחוד האמירויות סקרתי עבורכם את סצנת האמנות שם. הרחקתי גם אל מחוזות עמוקים במיוחד - מוזיאונים מתחת למים. הקדשתי גם פוסט לסקירת האמנים העכשוויים החשובים בתאילנד.

נשים באמנות:

מקומן של הנשים בעולם האמנות מאוד מעניין אותי והקדשתי לכך לא מעט פוסטים כמו האספניות הגדולות בהיסטוריה או על אמניות איראניות. אחת האספניות המעניינות בעיניי היא איזבלה סטיוארט גארדנר. עוד אוסף שראשו עמדה אישה עד לא מזמן הוא האוסף הבריטי המלכותי. מובן שתערוכה כמו נשים עושות הסטוריה מאוד רלוונטית לנושא וגם התערוכה על הרוחני באמנות נתנה מקום משמעותי לנשים כמובילות. ריאיינתי גם את רונית ברנגה ודינה שנהב וכתבתי על סמאח שחאדה, פולה רגו, לאונורה קרינגטון ומרינה אברמוביץ', אמניות חביבות עליי. בניתוח האמנים של הדור הבא מושם דגש מיוחד על מקומן של הנשים. מעניין במיוחד היה לכתוב על אמנות פמיניסטית דתית - מסתבר שיש כזה דבר.

שוק האמנות:

כמי שבאה במקור מהעולם העסקי, מעניין אותי מאוד להתבונן על הדינמיקות הפנימיות של עולם האמנות והחיבור שלו אל עולם העסקים. ניתן לראות זאת באופן בו חברות רבות נותנות חסות לאירועי אמנות, או אוספים של חברות דוגמת מייקרוסופט או דויטשה בנק. למה חברות אוספות אמנות אתם שואלים? כל הסיבות כאן.

הדבר שהכי מפחיד כל אספן או מוזיאון הוא לגלות שהשקיעו ביצירה מזוייפת. כתבתי לכם כאן על הזייפנים הגדולים בהיסטוריה וגם 7 דרכים להימנע מהונאות וזיופים.

אחד הדברים שתמיד מאוד מסקרנים הוא מכירות פומביות, אז חשפתי לכם כאן כמה מהסודות.

הביאנלה בונציה:

הבינאלה בונציה היא אחד מאירועי השיא בלוח השנה של חובבי האמנות.

זו של 2022 היתה מהחשובות שבהן ושמה במרכז יצירה נשית לאורך המאה האחרונה. נושא התערוכה המרכזית The Milk Of Dreams לקוח מיצירתה של האמנית לאונורה קרינגטון. הביתנים הלאומיים בביאנלה זו היו פחות חזקים, אולם אסור לפסוח על תערוכות הלוויין.

זו של 2019 היתה משובחת בעיניי, עם נושא מרכזי שנראה היום אקטואלי יותר מתמיד – May You Live In Interesting Times. דווקא הביתנים הלאומיים קצת איכזבו אותי, מזל שתערוכות הלוויין היו נהדרות. כדי לסכם את הכל הזמנתי כמה קולגות לפאנל מרתק.

למרות אהבתי הגדולה לבינאלה, חשוב לי שתהיו עירניים גם לצדדים הפוליטיים והכלכליים שמשחקים תפקיד מרכזי בה.

אמנות רחוב:

אמנות הרחוב, או הגרפיטי, כמו שקראו לה פעם, קנתה לה מקום מרכזי בלב המיינסטרים. יעידו על כך אירועי מוזיאון הפופ-אפ בתל אביב כמו גם חדירתם של אמני הרחוב לגלריות. תראו איך הציור המפורסם של ז'אק לואי דויד שמתאר את מות מרה, הפך לעבודת רחוב מצויינת.

היה לי העונג לראיין את הזוג המלכותי של אמנות הרחוב - Dede Bandaid וניצן מינץ וגם את #TAG רובן קרפטיאן. היה אש.

גם בארץ וגם בחו"ל אחד הסיורים הכי מבוקשים הוא סיור אמנות הרחוב. הנה זה שאני עשיתי בשכונת האקני וויק בלונדון, שנחשבת היום לשורדיץ' למתקדמים. הזמנתי גם כמה בלוגרים ומדריכים במקומות שונים בעולם לספר על אמנות הרחוב המקומית שהם ראו במקומות שונים בעולם.

ראיונות עם אמנים ואוצרים:

רוצים להכיר אמנים? הנה ראיונות שערכתי עם אייל אסולין, איתי זלאיט, אמנון דוד ער, דדה וניצן, #TAG רובן קרפטיאן, דוד גרשטיין, מישל פלטניק , דינה שנהב ורונית ברנגה. בנוסף, ביקשתי מהם לשתף חוויות מהבידוד שאתם מוזמנים לקרוא.

השראה:

מחפשים השראה? תוכלו למצוא אותה בפוסט הזה על ציורי אביב, בפוסט הנשיקות האולטימטיביות באמנות או בסרטי אמנות תיעודיים או עלילתיים. גם ציטוטים של האמנים הגדולים יכולים להוות השראה.

תוכלו לגלות גם מהם הבלוגים והמגזינים שאתם חייבים להכיר ולהכיר גם אמני זכוכית בינלאומיים. המלצות לספרי אמנות - עיוניים ופרוזה, תמצאו גם כאן.

מיוחד לאמנים שביניכם:

כתבתי פוסט שנוי במחלוקת שמנסה לענות על השאלה - האם האמנים המצליחים בעולם הם גם הטובים ביותר, וניסיתי לעמוד על התכונות הנוספות שדרושות להצלחה מלבד כישרון.

נושא תמחור היצירות הוא תמיד אתגר עבור אמנים. כאן ניסיתי לסקור את הפרמטרים השונים המשפיעים על הערך הכלכלי.

חשוב שאמנים יכירו באינסטגרם ככלי לפיתוח הקריירה שלהם.

מיוחד לאספנים והאספנים שבדרך:

איך קונים אמנות לבית, זו שאלה שמטרידה כל אספן מתחיל, ולכן נתתי לכם כאן כמה כללי יסוד. השאלה הבאה היא כמובן כמה זה עולה לי? ובכן בפוסט הזה ריכזתי את כל המשתנים שמשפיעים על תמחור אמנות. איך מגלים אמנים חדשים ומעניינים? אינסטגרם הפך לכלי חשוב לחובבי האמנות.

כדי שאף פעם לא יתפסו אתכם לא מוכנים, כתבתי מדריך הומוריסטי ופרקטי לזיהוי אמנים בינלאומיים, ויש כזה גם לאמנים ישראלים. בטוחה שתהנו משניהם.

אוהבים חידונים?

אם אתם חובבי אימוג'י יש גם את חידון האמנות באימוג'י שיגרום לכם לחייך.

כמובן שלא הצלחתי להקיף פה את הכל, והבלוג כל הזמן ממשיך להתפתח, אבל אני מזמינה אתכם לשמור את הפוסט הזה ולצלול כל פעם לנושא אחר.