Andreas Gursky – Hayward Gallery

אני שמחה לשתף אתכם בתערוכה שאני מוצאת בה עניין מיוחד ופתחה לי צוהר חדש. את התערוכה הזו של גורסקי תוכלו לראות בלונדון עד 22 באפריל 2018.

אחרי שנתיים שבהן היתה סגורה לרגל שיפוצים, חזרה גלריית הייוורד לפעילות עם רטרוספקטיבה גדולה ושאפתנית של הצלם אנדראס גורסקי. אני חייבת להודות שלא כל כך הכרתי את היצירות של גורסקי לפני התערוכה, אבל בעקבות התלהבות גדולה מצד חברותיי הבנתי שזה משהו שאני חייבת לבדוק.

בפעם הראשונה שהגעתי גיליתי שחברותיי הן לא המעריצות היחידות של הצלם הגרמני, ולצערי לא נותרו כרטיסים. נאלצתי להתנחם באחד מדוכני האוכל בשוק האוכל הקטן והאיכותי שפועל כל סופשבוע ברחבה מול Southbank Centre הסמוך והזמנתי כרטיס מראש באתר האינטרנט למועד חדש.

התערוכה עוקבת באופן כרונולוגי אחר ההתפתחות של גורסקי כאמן לאורך 40 השנים האחרונות, הצילומים הכי חדשים שמוצגים הם מ2017. ההתחלה, בשנות השמונים, מתרכזת בעיקר בצילומים שבמבט ראשון נראים כצילומי טבע, אולם מקרוב יותר ניתן להבחין באנשים או בעדויות של התערבות אנושית שמשפיעה על הנוף. העבודה החביבה עליי מהתקופה הזו מתארת סירה קטנה למרגלות מפל גועש. לא ברור לי האם מדובר במונטז' או תיאור אותנטי, אבל התמונה ללא ספק ממחישה את המתח בין הטבע לאדם.

גורסקי מפתח יותר ויותר את הנושא ועובר לדימויים בהם ההתערבות האנושית משמעותית יותר ולמעשה מגדירה את הסביבה. דוגמא טובה לכך היא צילום הנמל התעשייתי בסלרנו, שטחו מרוצף במכוניות בצבעי לבן, אדום וכחול, ממתינה למשלוח, וזאת למרגלות ההרים הפסטורליים המקיפים את הנמל. קומפוזיציה נהדרת, ויזואליות כובשת ואמירה חזקה. התחלתי להבין על מה מדברים...

גורסקי אוהב להתעסק בארכיטקטורה ובריבוי אובייקטים וזה ניכר ברוב העבודותיו. אהבתי מאוד את התמונה של בלוק מגורים עצום, בו החלונות הגדולים מאפשרים הצצה לחיים של כל אחד מהדיירים. מרחוק אנחנו מקבלים גריד גיאומטרי צבעוני, מזכיר את האסתטיקה של מונדריאן או עבודות של גרהרד ריכטר. התמונה הזו מורכבת מכמה וכמה צילומים שנערכו לאורך יומיים, במטרה להשיג חדות מקסימלית בכל רחבי התמונה.

העבודות שפרסמו את גורסקי הן אלו שמציגות אנשים במקומות העבודה שלהם. הוא צילם הרבה תמונות במפעלי הענק הגרמניים של מוצרי אלקטרוניקה ומכוניות, על קווי היצור הבלתי נגמרים שלהם, שוב תוך קומפוזיציה גיאומטרית מאוד מובחנת. הוא יצר גם סדרת צילומים של רצפות מסחר ובורסות בכל העולם. הצילום מלמעלה הפך להיות סימן ההיכר שלו. בתמונה הבאה אפשר לראות את בורסת הסחורות בשיקגו.

נושא הצרכנות המוגזמת, consumerism, העסיק את גורסקי רבות והוא הרבה לצלם במרכולי ענק או במכולות עמוסות, מעביר ביקורת על האופן שבו המוצרים משתלטים על החברה האנושית והופכים להיותר חזות הכל. הצילום בסופרמרקט 'הכל ב-99 סנט' ממחיש את זה מאוד חזק אבל יש בו גם משהו מיושן. אני מעדיפה את הצילום העדכני יותר במרכז השילוח של אמזון, המתאר בלאגן מסודר. דיסוננס בין שורות לא הומוגניות של מוצרים שונים לסדר המופתי שבו החבילות מפוזרות הודות למערכות הממוחשבות. אני רואה כאן גם אמירה לגבי המקום של הטכנולוגיה בחברה שלנו והתלות שלנו בה.

עוד אמירה על הצרכנות האובססיבית בחברה האנושית, עם יותר מקורטוב של ביקורת על גלובליזם ניתן למצוא בתמונה של מפעל הרהיטים בעיר נה טראנג בויטנאם : שורות שורות של נשים אסייתיות אורגות סלי קש עבור איקאה. באמת אחד הצילומים הטובים שנתקלתי בהם. גורסקי נוהג לביים חלק מהתמונות וכן לערוך מניפולציות דיגיטליות על מנת להציג את התמונה שתייצג באופן מיטבי את המציאות בעיניו. במקרה הזה למשל, הוא ביקש שכל הנשים ילבשו חלוקים כתומים על מנת להדגיש את הריתמוס והסימטריה.

עוד ניתן למצוא בתערוכה תמונות נוף, דוגמת הצילום המפורסם של נהר הריין, ממנו ניקה גורסקי כל עדות לקיום אנושי כמו קווי תקשורת וחשמל, ובכך מתקבל צילום פשוט כביכול שמתחלק לשלוש רצועות: שמיים, מים ואדמה. כוחו של הצילום, כמו במקרים רבים בתערוכה זו, הוא בגודל. תמונת נוף מעניינת נוספת היא של המדרון בטור דה-פרנס, על הכביש המתעקל עמוס ברוכבים ומעודדים.

לסיכום נהניתי מהמבנה הברוטליסטי הנהדר של הגלריה, שמתאים מאוד בעיניי לתערוכה, במיוחד בקנה המידה של העבודות ואופיין המונומנטלי. מבחינה אוצרותית אני חושבת שאפשר היה לעשות עבודה טובה יותר, במיוחד בחלק הראשון של התערוכה, שהיה צפוף מאוד. אין ספק שזוהי רטרוספקטיבה רחבה ומקיפה של אמן שלא רק משפיע בשדה האמנותי אלא השכיל גם לפתח לעצמו שוק. היום גורסקי הוא הצלם המוכר ביותר בעולם. צילומיו נמכרים במכירות פומביות במחירים של שש ספרות, ואל תשכחו שהם חלק מסדרות (לרוב ככל שקנה המידה גדול יותר הסדרה קצרה יותר, דבר שמקנה אלמנט של נדירות ליצירה). מעניין לגלות שמה שנראה כביכול כלכידה של רגע ספונטני הוא למעשה תוצאה של בימוי, צילומים מרובים והרבה עריכה. זו הדרך של גורסקי להציג לנו את המציאות האמיתית, בעיניו.

אהבתם? הצטרפו אליי לסיורי אמנות מעמיקים ומרתקים.